×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא י״ז:גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא הַיְינוּ רֶגֶל הַיְינוּ בְּהֵמָה א״לאֲמַר לֵיהּ תְּנָא אָבוֹת וְקָתָנֵי תּוֹלָדוֹת. אֶלָּא מֵעַתָּה סֵיפָא דְּקָתָנֵי הַשֵּׁן מוּעֶדֶת הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת מַאי אָבוֹת וּמַאי תּוֹלָדוֹת אִיכָּא הֲוָה קָמַהְדַּר לֵיהּ בִּבְדִיחוּתָא וא״לוַאֲמַר לֵיהּ אֲנָא שַׁנַּאי חֲדָא וְאַתְּ שַׁנִּי חֲדָא. וְטַעְמָא מַאי אָמַר רַב אָשֵׁי תַּנָּא שֵׁן דְּחַיָּה וְקָתָנֵי שֵׁן דִּבְהֵמָה ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא {שמות כ״ב:ד׳} וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה כְּתִיב בְּהֵמָה אִין חַיָּה לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה. אִי הָכִי הָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְמִיתְנֵי בְּרֵישָׁא הַאי דְּאָתְיָא לֵיהּ מִדְּרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ. אִי הָכִי רֵישָׁא נָמֵי לִיתְנֵי הָהִיא דְּלָא כְּתִיבָא בְּרֵישָׁא הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם אִידֵּי וְאִידֵּי אָבוֹת נִינְהוּ הָךְ דְּאָתְיָא לֵיהּ מִדְּרָשָׁא חֲבִיבָא לֵיהּ הָכָא שָׁבֵיק אָב וְתָנֵי תּוֹלָדָה. אִיבָּעֵית אֵימָא אַיְּידֵי דְּסָלֵיק מֵרֶגֶל פָּתַח בָּרֶגֶל. תָּנוּ רַבָּנַן בְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר כֵּיצַד אבְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק וְהִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ וּבִשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ בָּאוּכָּף שֶׁעָלֶיהָ וּבִשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ וּבִפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ וּבְזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ וַחֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם סוֹמְכוֹס אוֹמֵר צְרוֹרוֹת וַחֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וְהִזִּיק מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הִזִּיק פְּשִׁיטָא אֶלָּא אֵימָא הִתִּיז וְהִזִּיק מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. צְרוֹרוֹת מַאן דְּכַר שְׁמַיְהוּ חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בצְרוֹרוֹת כִּי אוֹרְחַיְיהוּ חֲצִי נֶזֶק גוַחֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וְהִתִּיז וְהִזִּיק מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק סוֹמְכוֹס אוֹמֵר צְרוֹרוֹת וַחֲזִיר שֶׁהָיָה נוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וְהִתִּיז וְהִזִּיק מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן דתַּרְנְגוֹלִין שֶׁהָיוּ מַפְרִיחִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּכַנְפֵיהֶן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם הבְּרוּחַ שֶׁבְּכַנְפֵיהֶן מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק סוֹמְכוֹס אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם תַּנְיָא אִידַּךְ ותַּרְנְגוֹלִין שֶׁהָיוּ מְהַדְּסִין ע״געַל גַּבֵּי עִיסָּה וְעַל גַּבֵּי פֵּירוֹת וְטִינְּפוּ אוֹ נִיקְּרוּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם זהֶעֱלוּ עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק סוֹמְכוֹס אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם. תַּנְיָא אִידַּךְ תַּרְנְגוֹל שֶׁהָיָה מַפְרִיחַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְיָצְתָה רוּחַ מִתַּחַת כְּנָפָיו וְשִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק סְתָמָא כְּרַבָּנַן. אָמַר רָבָא בִּשְׁלָמָא סוֹמְכוֹס קָסָבַר כֹּחוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי אֶלָּא רַבָּנַן אִי כְּגוּפוֹ דָּמֵי כּוּלֵּיהּ נֶזֶק בָּעֵי לְשַׁלֵּם וְאִי לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי חֲצִי נֶזֶק נָמֵי לָא לְשַׁלֵּם. הֲדַר אָמַר רָבָא לְעוֹלָם כְּגוּפוֹ דָּמֵי וַחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ.: אָמַר רָבָא כֹּל שֶׁבַּזָּב טָמֵא בְּנִזָּקִין מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם כֹּל שֶׁבַּזָּב טָהוֹר בְּנִזָּקִין מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. וְרָבָא צְרוֹרוֹת אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן לֹא רָבָא חעֶגְלָה מוֹשֶׁכֶת בַּקָּרוֹן קָא מַשְׁמַע לַן. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא בְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ כֵּיצַד בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק וְהִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ וּבִשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִלּוּכָהּ בָּאוּכָּף שֶׁעָלֶיהָ וּבִשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ וּבִפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ וּבְזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ וַחֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹ וְעֶגְלָה מוֹשֶׁכֶת בְּקָרוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. תָּנוּ רַבָּנַן טתַּרְנְגוֹלִים שֶׁהָיוּ מְחַטְּטִין בְּחֶבֶל דְּלִי וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנִשְׁבַּר הַדְּלִי מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם. בָּעֵי רָבָא דָּרְסָה עַל כְּלִי וְלֹא שְׁבָרַתּוּ וְנִתְגַּלְגֵּל לְמָקוֹם אַחֵר וְנִשְׁבַּר מַהוּ בָּתַר מֵעִיקָּרָא אזלינא וְגוּפֵיהּ הוּא אוֹ דִלְמָא בָּתַר תְּבַר מָנָא אָזְלִינָא וּצְרוֹרוֹת נִינְהוּ. יתִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה זָרַק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג וּבָא אַחֵר וּשְׁבָרוֹ בְּמַקֵּל פָּטוּר דְּאָמְרִינַן לֵיהּ מָנָא תְּבִירָא תְּבַר לְרַבָּה פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרָבָא מִבַּעְיָא לֵיהּ. ת״שתָּא שְׁמַע הִידּוּס אֵינוֹ מוּעָד וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים ה״זהֲרֵי זֶה מוּעָד. הִידּוּס ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא לָאו הִידּוּס וְהִתִּיז וּבְהָא קָמִפַּלְגִי דְּמָר סָבַר בָּתַר מֵעִיקָּרָא אָזְלִינַן וּמָר סָבַר בָּתַר תְּבַר מְנָא אָזְלִינַן. לָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
גמ׳ היינו רגל היינו בהמה – מאי רגל ומאי בהמה דתני תרתי במתני׳ הא חדא היא ואמאי הדר תני הבהמה מועדת. תנא אבות – רגל ממש שדרסה ברגליה וסיפא קתני תולדות הבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר בגופה ובשערה ובשליף שעליה דרך הלוכה דתולדות דרגל הן דהזיקה מצוי ואין כוונתה להזיק. מאי אבות ומאי תולדות איכא – (והא) ליכא למימר דהאי דתנא בהמה מועדת לאכול פירות וירקות הוי להו תולדה דהיינו שן ממש ותולדה דשן היינו נתחככה בכותל להנאתה. הוה קמהדר ליה – רבא לרבינא: בבדיחותא – בשחוק. וא״ל אנא שנאי חדא – רישא ואת שני סיפא. וטעמא מאי – אסיפא קאי. בעירה – היינו תרגום של בהמה. קמ״ל – מתני׳ דאשן דחיה נמי מיחייב. דחיה בכלל בהמה – דכתיב (דברים יד) זאת הבהמה אשר תאכלו ומפרש בתריה איל צבי ויחמור. אי הכי הא – שן בהמה מבעי ליה למיתני ברישא והדר שן חיה. רישא נמי ליתני – בהמה דהוי תולדה ברישא דלא כתיבא. אידי ואידי – שן דחיה ושן דבהמה. הכא – גבי רגל. שביק אב ותני תולדה – בתמיה. דסליק מרגל – בפ״ק (בבא קמא טו:) תנן הרגל מועדת ולא תנן הבהמה. אוכף – שול״א בלעז. שליף – משאוי שבאמתחת ובמרצופין. התיז – דהוה צרורות. סומכוס – לית ליה הלכתא דחצי נזק צרורות אלא נזק שלם ס״ל. נובר – בחוטמו ובלעז פורי״ר. צרורות כי אורחייהו – כלומר אע״ג דאורחייהו להתיז צרורות משלם חצי נזק כדמפרש לקמיה דהלכתא גמירי לה וכן חזיר הנובר ומתיז צרורות בחוטמו הוי נמי כצרורות דרגל דכל מה שהוא כחו ולא גופו קרי צרורות. בכנפיהם – שנגעו בכנפיהם בכלי. רוח שבכנפיהם – היינו צרורות דכחו הוא. מהדסין – מרקדין. ונקרו – בחרטום שלהם שקורין בי״ק. העלו עפר – מן הארץ לעיסה. חצי נזק נמי לא – דלא אשכחן חצי נזק אלא במשונה אבל במידי דאורחיה לא. שבזב טמא – משמע נגיעה ממש. שבזב טהור – כגון שזרק חפץ על אדם הוי טהור ובנזקין כעין צרורות חצי נזק. צרורות אתא לאשמועינן – בתמיה. עגלה מושכת בקרון – אתא לאשמועינן דבזב טמא אם הלכה קרון שהזב עליה על גבי כלים טמאים משום מדרס הזב ובנזקין נמי עגלה שמשכה בקרון ע״ג כלים כגופה הוי ולא כצרורות ואם התיז צרורות מתחת הקרון דבזב טהור בנזקין נמי צרורות נינהו. בפרומביא – רסן. זוג – אישקליטא. מחטטין – מנקרין בחרטומיהן. בתר מעיקרא – שדחפתו ובגופה תבר מנא. ושברו במקל – קודם שנח. פטור – המשברו וחייב הזורק אלמא בתר מעיקרא אזלינן והואיל וסופו לישבר לכשינוח כמי ששברו הוא דמי. הידוס – רקידת התרנגולים. הידוס ס״ד – אמאי לא ליהוו מועד הא אורחיה הוא. הידוס והתיז – שגלגל הכלי ברקידתו למקום אחר ונשבר מ״ד מועד לנזק שלם סבר בתר מעיקרו אזלינן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144